הסדרת הטיפול בפסולת ביתית

הקדמה:
לאחר שבהצעות חוק קודמות שלי היו תגובות, שההצעות הן כלליות מדי, ההצעה הפעם מפורטת עד הסוף, עפ"י הרעיון שלי ולפי מה שמצאתי בחוקים שונים. ברור שהסעיפים שהם הגדרות, לפי החוק הפלילי, למשל, הם רק מסגרת, שמומחים יצטרכו למלא אותה.
הלוואי שהחוק היה מתקבל ככתבו, אך כל המצוי בעבודת הכנסת יודע שלכל משרד ולכל ח"כ יש מה לתרום ולטרון בנושא. 25.12.2012
פרק א': מטרה והגדרות
מטרה 1. מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין טיפול בפסולת באופן שהסביבה תהיה נקייה; לא ייגרם זיהום אוויר, קרקע ומים; האשפה תנוצל באופן המיטבי, כך שלהטמנה תגיע רק שארית שאינה ניתנת לניצול.
הגדרות 2. בחוק זה –
"אחראי לפינוי פסולת" (אפ"פ)– רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו ובכלל זה: נמלי ים; נמלי תעופה; שמורות טבע וגנים לאומיים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה כהגדרתם בחוק; מתקנים המשמשים את מערכת הביטחון.
אדם פרטי, בוגר או קטין, חייב להעביר את הפסולת שנוצרת בביתו אל מיכל אצירה שנמצא בתחום רשותו, לפי חוקי עזר של הרשות המקומית.
אדם פרטי, בוגר או קטין, שנמצא ברשות הרבים ייחשב אפ"פ לגבי סעיף זה, ועליו להביא את הפסולת שיצר למיכל אצירה שנמצא באתר או לקחת את הפסולת אתו בעזבו את האתר.
יזם שירצה לאסוף פסולת (נייר, זכוכית, מוצרי חשמל, גרוטאות, …) באופן עצמאי יהיה חייב להתנהל כעסק מפוקח, ובאופן שלא יטיל עומסים נפרדים על מערכת התנועה ברשות המקומית.
"קטין" – …להשלים……………….
"פסולת" – כל מה שאינו ראוי לשימוש אצל מי שהוגדר אפ"פ.
"חומר מסוכן" – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993‏;
"השבה" – הפקת אנרגיה מפסולת, בשריפה ישירה, או תהליך עיבוד של פסולת לחומר המשמש להפקת אנרגיה (גז, RDF, …ׂ).
"מיחזור" – תהליך עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם.
"איגוד ערים לטיפול בפסולת" – איגוד של רשויות מקומיות שמוקם כדי לטפל בפסולת שתובא אל מתקניו מהרשויות המקומיות שבאיגוד ומכל אפ"פ שיתקשר אתם בהסכם.
"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
(2) צבא הגנה לישראל;
(3) שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4) מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;
(5) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), ששר הביטחון הודיע עליהם לשר; לעניין זה, "ציוד ביטחוני" – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–2006;
(6) משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;





"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
"הקרן לשמירת הניקיון" – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984‏;
"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים, שבין תפקידיה איסוף ופינוי של פסולת;
פרק ב: טיפול בפסולת
טיפול בפסולת 3. א





ב.


ג.



ד.


. כל אחראי לפינוי פסולת (אפ"פ) ינהג בה לפי מיטב הבנתו, כל עוד שלא יגרום להשפעה שלילית על הסביבה; לא ייגרם זיהום אוויר, קרקע ומים; לא יעביר את הפסולת לשטח שאינו בבעלותו ללא רשות בעל אותו שטח; הפסולת תנוצל באופן המיטבי, כך שלהטמנה תגיע רק שארית שאינה ניתנת לניצול.
הטיפול בפסולת יכול להיות בשטח של האפ"פ או אצל מפעלים שיעסקו בזה.
החוק לא יפריע ליוזמות עסקיות בין המחזיקים בפסולת ובין מפעלים שיעסקו בטיפול בפסולת – במיחזור ובהשבה של פסולת.
אמנות מפסולת
1) במפעלים לטיפול בפסולת, לפחות באלה הציבוריים, יהיו עמדות שבהן תהיה גישה לאמנים / יוצרים, שיוכלו להוציא מהפסולת חפצים שנראה להם שהם עשויים לשרת את יצירתיותם. למנהל המפעל תהיה חובה לבדוק את השלל ולא לשחרר אותו אם שוויו הכספי גדול משוויו האמנותי.
2) המפעל יקצה לאמנים פינות אחסון, שבהן הם גם יוכלו להציג את
יצירותיהם.
3) האמנים יתאגדו ויקבעו את המשמרות במפעל וגם יהיו חייבים להיות מבוטחים ומיומנים בנושאי בטיחות (יציגו תעודות על כך).
4) הטיפול בפסולת ייעשה לפי כל חוק קיים או שייקבע.
4. הרשויות המקומיות יתאגדו באיגודי ערים לטיפול בפסולת, שיקימו מרכזי טיפול בפסולת, אליהם תובא: הפסולת ממשקי הבית, הפסולת העירונית והפסולת של אפ"פ שיגיע להסדר עם התאגיד.
5. הרשויות המקומיות לא יממנו איסוף פסולת נייר, מיכלי משקה, אריזות או ציוד אלקטרוני וחשמלי בנפרד מאיסוף האשפה בזרם אחד.
פרק ג: הטמנת פסולת
מטמנות 6. א. המשרד ינהל מטמנות, שאליהן יובאו השאריות שלא ניתנות לניצול אצל האפ"פ או אצל המפעלים שמטפלים בפסולת.
ב. המטמנות לא יקבלו פסולת שלא עברה טיפול במרכז לטיפול בפסולת.
ג. המטמנות לא יקבלו חומרים מסוכנים.
היטלי הטמנה 7. המשרד ייקבע את תעריפי ההטמנה לפי משקל ונפח ופי סוג הפסולת.
תעריף הבסיס יהיה פסולת מוחלטת, כאשר לפסולת שלא עברה טיפול יהיה תעריף שיכלול גם מחיר של עלות אלטרנטיבית , שהייתה נגבית במפעל לטיפול בפסולת ועוד קנס בגובה 50% מאותה עלות.
8. היטלי הטמנה ישמשו לפיתוח המטמנות.
פרק ד: פיקוח על ביצוע החוק
המפקחים 9. המפקחים יהיו עובדי המשרד, פקחים של רשויות מקומיות, משטרה ירוקה, וכל מי שימונה לכך לפי חוק זה.
הסמכת מפקחים 10. (א) השר רשאי להסמיך מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סימן זה, כולן או חלקן.
פקחים של רשויות מקומיות יפעלו לפי הסמכויות שמופיעות בחוקי העזר שלהן, אך אפשר שיקבלו גם סמכות של המשרד.
(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקח 11. (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏;
(3) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)‏, בשינויים המחויבים;
(2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בסעיף קטן זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
(ג) סירב אדם להיענות לדרישת מפקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏, בשינויים המחויבים.
זיהוי מפקח 12. (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.
(ב) חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום
לאחד מאלה:
(1) סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;
(2) פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.
(ג) חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.
פרק ה: עונשין
עונשין 13. (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏ (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
אסף או פינה פסולת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת, בניגוד להוראות לפי ס' ().
חומרים מסוכנים
ייעוד הכספים 14. בחמש השנים הראשונות של החוק כל הקנסות שייגבו יישארו במערכת שאכפה את החוק: ברשות המקומית או ברשות הממלכתית. הם ישמשו להגברת האכיפה, לשמירה על איכות הסביבה, למו"פ, לחינוך ולהסברה.
אחרי 3 שנים ראשונות ייבחן סעיף זה. אם יקטן הצורך באכיפה – תבחן האפשרות שישונה היחס בין הנהנים מהקנסות.
עבירה בידי קטין 15. הורה או מי שאחראי לקטין בעת הימצאו באתר ציבורי אחראי לפינוי הפסולת לפני עזיבת האתר.
אם הקטין אינו מלווה באדם שאחראי עליו – …להשלים……
אחריות נושא
משרה בתאגיד 16. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 31, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי פסקאות ( ), , ( ),– גם דירקטור.
שיעורי קנסות 17. השר יקבע שיעור הקנס. וכן יקבע הקנס על עבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה.
גבייה 18. על גבייה של קנס לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה)‏.
סייג לתחולה 19. חוק זה לא יחול לעניין פסולת שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.
שמירת דינים 20. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות 21. השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
דיווח לכנסת 22. השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה. דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
תיקון בחוק הפיקדון על מכלי משקה 23. חוק הפיקדון על מכלי משקה התש"ע–2010 – החוק מבוטל.
תיקון בחוק האריזות 24. החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011– החוק מבוטל.
תיקון בחוק איסוף מוצרי אלקטרוניקה 25. חוק איסוף מוצרי אלקטרוניקה, התשע"ב –2012 – החוק מבוטל.
תחילה 26. תחילתו של חוק זה בתאריך: אתמול
הוראת מעבר 27. חובות שחלו על יצרנים ויבואנים של מכלים למשקאות, לפי הוראות סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיכו לחול עליהם לגבי מכלים למשקאות שנמכרו לפני תחילתו של חוק זה ועד לתאריך …..
כספים שיישארו בידי תאגיד אל"ה ישמשו לשם:
1. הסרת כלובי איסוף המיכלים והנייר שנמצאים ברחובות.
2. הגדלת קרן הניקיון.
ראש הממשלה השר להגנת הסביבה
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת


הסברים לחוק, שבפוסט
ה"פסולת" אינה בעיה אלא פתרון. הפסולת היא נכס אסטרטגי למדינה. אלה כמויות עצומות של חומרים ביולוגיים וכימיים, שהשקיעו בהפקתם אמצעים רבים בכל העולם והובאו אלינו בצורת מוצרים. אפשר להשיבם (להפיק מהם אנרגיה) או למחזרם (לעבדם למוצרים או לחומרי גלם) באופן שלהטמנה יגיעו רק שאריות זעירות שלהם.
בעשור האחרון התחילה בארץ מגמה של התירקקות (GREEN WASH) – חיקוי אופנות שהתפתחו בחו"ל, בחוגי הירוקים, שקראו להציל את כדור הארץ על ידי פעילויות שמביאות את עושיהן למירוק של מצפונם.
הבעיה היא, שבמערב אירופה יש לממשלות עודף כסף, שמאפשר להן לממן פעילויות בלתי כלכליות בעליל, כדי להיראות יפים בעיני ה"ליברלים"; לעשות את הדברים הנכונים לפי התקינות הפוליטית באותו זמן (PC).
בגלל "השכונה" שבה אנו נמצאים, המדינה עסוקה בנושאים חשובים יותר, וכך נוצר פיגור בכניסת האופנות האלה אלינו. חבל מאוד שזה מצבנו, אך גם זו לטובה.
אוהבי הסביבה המקצועיים, ובראשם "אדם טבע ודין", חיפשו העשרת תפקידים, הגדלת טווח הפעילות, בנוסף למאבקיהם המצוינים לשמירת השטחים הפתוחים, הטבע וחופי הים. הם הגיעו למסקנה, שאיכות הסביבה – אדמה נקייה, אוויר נקי ומים נקיים – תלויים בסביבה נקייה. וסביבה נקייה אין כאן, לדעתם, כי עם ישראל אינו ממיין את האשפה בבית, וזורק את בקבוקי המשקה ברשות הרבים. לכן, כבר ב=1.10.2001 נכנס לתוקף חוק הפיקדון על מיכלי משקה התשנ"ט- 1999. כולם טוענים היום שזה חוק אידיוטי. כשח"כ גלעד ארדן קיבל את תפקיד השר להגנת הסביבה, הוא נכנס לתפקיד "פול טורים בניוטרל". הוא והמשרד לא הצליחו לכפות את קיום חוקי הניקיון, ועוד לפני שחימם את הכיסא הוא עשה מהפכה, כדבריו. כאן הוא היה בולדוזר אמיתי. תוך שנתיים נוספו לספר החוקים האחים הנכים של אותו חוק הפיקדון:
החוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א – 2011;
חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב – 2012.
חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה – שקיות גופייה.

למה מהפכה? האם הארץ מטונפת במידה שמסכנת את איכות הסביבה? האם החוקים הנ"ל מקטינים פליטות מזהמות של ביוב ועשן מהתעשייה? אם הבעיה היא הטמנת אשפה, שעלולה לזהם את מי התהום, לתסוס וליצור גזי חממה – יש פתרונות תעשייתיים לניצול הפסולת עד הפרור האחרון.
כאן מתחילה הצעת החוק שלי: בלי מהפכה: עבודה עקבית לשמירת הניקיון ועיבוד הפסולת באמצעים הטכנולוגיים המדהימים, על בסיס המערכות הקיימות, שמשתכללות כל הזמן.
השטחים שבאחריות הרשויות המקומיות נקיים ברמה סבירה, גם הגנים הציבוריים. הרשויות המקומיות החכמות מביאות את כל הפסולת העירונית-ביתית (רטובה, יבשה, אריזות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, …) בזרם אחד, ללא הפרדה ליבש ורטוב, אל מרכז טיפול מרחבי. האתר בחירייה, כאב טיפוס, הוא תאגיד של 24 רשויות מקומיות, ובראשן תל אביב-יפו. דרכו עוברת כשביעית מהפסולת של המדינה. מדוע אין רק עוד 6 מרכזים מרחביים כאלה? חילוקי דעות, דעות קדומות ועיכוב רישיונות מעכבים פיתוח טכנולוגי, שגורמים לשליחת רוב הפסולת להטמנה.
כאן גם המקום להעיר על הכלים החד-פעמיים, שרובם מיוצרים מחומרים פוסיליים: רובם אינם מתכלים אלא מתפרקים ל"חיצים" קטנטנים שהרוח מסיעה אותם לדרכי הנשימה. צריך לטפל בהם כבאשפה ביתית רגילה! אם הכלים הח"פ מיוצרים מחומרים מתכלים, ואם הם לא זולים באופן ניכר מכלים מפלסטיק – צריך לאסור את ייצורם. מקומם בכבשנים להפקת אנרגיה, ככל פסולת פלסטיק שאין כדאיות למחזרה; הם פוגמים במיחזור.
החוקים הנ"ל (פיקדון, אריזות ואלקטרוניקה, שקיות נשיאה וכלים ח"פ) הם חסרי ערך להגנה על כדור הארץ. הם סיבוך מיותר של תהליכים פשוטים. הם מחייבים הקמת מנגנונים חדשים, שבאים, לכאורה, לספק תעסוקה לאנ"ש ולעמך. הם, לכאורה, מזימה של הממשלה ליצור פעילות כלכלית שמניבה מיסים ישירים ועקיפים לאוצר המדינה. ולעזאזל האזרחים, כולל הח"כים, שהם עדר ששבוי בידי כוהני הדת האקולוגית.
הזכרת פתרון בעיות תעסוקה באמצעות חוקי שמירת הסביבה היא בדיחה עצובה ופזילה לרווח פוליטי, או סתם שוחד בחירות.
גם מיותר להזכיר בחוקים להגנת הסביבה שהמוצרים והאריזות חייבים להיות מחומרים שלא יגרמו לשינוי לרעה במצב הסביבה. לשם כך נקבעו תקנים מקומיים. היצרנים שהם גם יצואנים לא מקבלים אישור לשימוש במוצר בחו"ל אם הוא אינו מתאים לתקנים המחמירים שם, שמאשרים את החומר ממנו עשויים המוצר והאריזה, ואפילו – אפשרות פירוקו לרכיבים שניתנים למיחזור.

לא הצלחתי למנוע את קבלת חוקי המיחזור הנ"ל. טענתי שצריך לבדוק "מי הנהנה?", כפי שבחנו הרומאים כל חוק (CUI BONO). זה לא עשה רושם על חברי ועדת הכלכלה ועל רוב המשתתפים בישיבות ועדת הכלכלה
התפארות השר ארדן, שעד שנת אלפיים ו —- יופרדו 50% מהפסולת היא התפארות שווא!
1% הפרדה היא כמו 90% הפרדה. זו פעילות מיותרת, שבאה להעביר משאבים פרטיים – כסף מכיס האזרח, לידי מי שאינו זכאי לקבלו – יזמים שקשורים לשלטונות ורשויות המס.
גם ההתפארות שימוחזרו 60% מהאריזות – כנ"ל, התפארות שווא. תמיד הבעיה היא השוליים. 50% מהאריזות בארץ אפשר לשלוף בחירייה, בלי מאמץ.
בחוק האריזות לא נקבע מי יאסוף את האריזות של מוצרים שהגיעו ביבוא אישי. רשות הדואר וחברת שילוח בי"ל, כמייצגות של הענף, והלמ"ס לא התייחסו לשאלותיי. עכשיו, כשהחוקים בהרצה כבר 10 שנים, אין לזה חשיבות, כי עלות החוקים האלה, בין מיליארד אחד לשני מיליארד (₪), תיפול ממילא על הצרכן הסופי, כי ההוצאות הנוספות של כל שלב בייצור ובמכירה ובדווח, הנדרש בחוק, ייכנסו לעלות הייצור והשיווק.

עכשיו אני מנסה לשכנע שבסך הכל מדובר באירוע KIS (keep it simple), ובמקרה הגרוע – KISS.
לכן, החוק המוצע הוא רק אוסף הגדרות והכוונות לחוקים קיימים, שרק צריך לקיימם.
זו המשימה העיקרית של השרים התורניים במשרד להגנת הסביבה. יתאמץ השר ויגייס מספיק פקחים, שישלמו את שכרם מהכנסות שיתקבלו מאכיפת חוקי הניקיון.
בכל הקשור לפעילות הטיפול באשפה – האחריות היא של השר שאחראי לתעשייה, בשת"פ עם המשרד לענייני אנרגיה.
ביטול החוקים הנ"ל, גם ללא קבלת חוק זה, יהיו מתנה למשק, לעם ולסביבה.
יש ועניין שבו נטרח נראה מלא חידה וסבך. והוא פשוט בתכלית הפשט אם בלי חוכמות אליו לגשת. ממשלי קרילוב, תרגום – חנניה רייכמן