לימודי ליבה, שיטת השוברים
מכיוון שהמדינה מאפשרת לכל מיני ארגונים "נאורים" הקמת מסגרות חינוכיות טרנדיות במעמד ממלכתי, המדינה תחשב את תקציב החינוך לפי מטרותיו ותפיק עבור כל תלמיד בגיל חינוך חובה שוברים ללימוד המקצועות שהמדינה החליטה שהם יהיו סך כל השיעורים שצריכים לקבל תלמידי החינוך הממלכתי בישראל.
לקראת כל סוף שנת לימודים תיתן המדינה לכל הורה את השוברים שילדו זכאי להם בשנת הלימודים הקרובה. כל הורה יחליט איזה מוסד חינוכי מוכר יילמד את ילדו, מי ייהנה מהתקציב בגין ילדו.
ערך כל שובר יהיה לפי מידת החשיבות של המקצוע למדינה. לא תהיה אפשרות לסחור בשוברים. מי שלא ישתמש בהם – ויתר על חלק מתקציב המוסד. יהיה מותר לצבור שוברים, כדי ללמד את אותם מקצועות בבוא הזמן המתאים.
הנהלת המוסד החינוכי תהיה ריבונית בניהול, לפי תנאי הרישיון של המוסד, כשבאחריותה להשיג את התקציבים החסרים לה כדי לעמוד בהם.
המדינה תערוך מבחני מעקב מבוקרים כדי לוודא שהצעירים מוכשרים לחיים מעשיים ואקדמיים. ואם הישגיהם אינם נופלים מאלה של תלמידים בגילם בחינוך אחר.
כל מוסד יהיה חייב ללמד לפחות כיתה אורגנית אחת בשנת הלימודים האחרונה שלה במסלול הלימודים (כיתות ו', ט', י"ב או ח', י"ב) את כל מקצועות הליבה באופן מוגבר. אם התלמידים ישיגו תוצאות שאינן נופלות מהישגי תלמידים בגילם במוסדות הרגילים, תהיה זו הוכחה שהמוסד הזה ראוי ללמד ולחנך את הדור הצעיר. תהיה זו הוכחה לעליונות הלימוד ללימוד על טחינת חומר לאורך שנים רבות.
לימודי ליבה, חובות ההורים לילדיהם
ומכיוון שבשנים האחרונות בני חרדים תבעו את המדינה על שלא כפו על הוריהם שילמדום לימודי ליבה, צריך לסייע להורים לקיים מצווה מדאורייתא. אני מציע להגיש הצעת חוק "חובות האבות והאמהות":
"מן התורה, חייב אדם למול את בנו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה. ר' עקיבא אומר אף ללמדו שייט, רבי אומר אף ישוב מדינה" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה יח). "רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות".
על כנסת ישראל לחוקק חוק "חובות האבות והאימהות", שבוודאי יתחייבו אליו כל המפלגות שאינן מכירות בסיבת מוות "למות באוהלה של תורה".
הסעיף הראשון בחוק יהיה, שבן של הורה (אב או אם) שמנע מבנו חינוך שיאפשר לו השתלבות בשוק העבודה לא יוכל לתבוע את המדינה על שלא כפתה על הוריו לקיים חוק מדאורייתא.
