מנהיגים של אוכלוסיות מיוחדות ומוגדרות, שיש להם הכתבות לציבור שלהם, יהיו אחראים להתייצבות יקיריהם. לא יהיו אוכלי חינם בכנסת. החרדים בישראל יצטרכו להשתתף בהחלטה מי יהיה זכאי לשרת בצבא השם/ למות באוהלה של תורה, כשהם יקבעו את הקב"א שדרוש להיות בקומנדו של אותו מגזר בצה"ל. לא מדובר במד-דתיות, אלא בכישורי הלימוד של אותו מלש"ב ותרומתו האפשרית למדינה. כשנרשמתי לאוניברסיטה, לפני הרבה עשרות שנים, לא היו בחינות פסיכומטריות, אלא רק בדיקות פסיכוטכניות – מידת הסיכוי לעמוד בלימודים (כמו שפעם היו בחינות סקר לפני לימודים בתיכון?!).
פעם, הצבאות היו בנויים לפי האחוזות של האצילים או המחוזות. לאציל נקבעה מכסה, והוא היה הפוסק באחוזתו. אבי, למשל, התגייס עם מתנדבי היישוב בפלשתינה-א"י לצבא הבריטי, הם שרתו ביחידות ה- Buffs , שהיה הכינוי של 'הרגימנט המלכותי של קנט המזרחית', שהוקם בשנת 1572.
עם הקמת המדינה, היו שיחות של בן גוריון עם החזון איש (או שיחה אחרת) על כמות מסוימת של חרדים שפטורים מגיוס בכל שנה (400?), וגיוס נשים.
אני מניח שתהיה מהפכה בייצוג פוליטי של אוכלוסיות החרדים ושל המלש"בים המגזריים (חרדים, ספרדים, ערבים, נשים), כי העסקנים אינם פועלים לטובת שולחיהם. ההקצנה תביא לחרדים להרס עצמי של המסגרות שלהם, כפי שקורה לכל מהפכה "אידיאולוגית" (הצרפתית, המחאה הנוכחית, השמאל, …).חיפוש פשרה רק יאריך את ייסורי ההתפכחות.
צריך להשקיע הרבה בפרסום ושיווק המדיניות; יותר משהשקיעו ב"רפורמה" (שאני קראתי לה "הקונטרבולוציה").